וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָהּ

פרק ב : " טרף לביתה " - אימהוּת בין הזנה לבליעה 57 מאיימת ומסוכנת . עיצוביה של האם בתרבות בהקשר זה מיטלטלים בין ייצוגים של דמות מעניקה חיים : מניקה , מביאה טרף לביתה ומזינה את ילדיה במסירות ולעיתים בלהיטות ; ובין דמות בולענית וטורפת . על ראשוניותה של ההזנה הכמו אימהית מעיד הסיפור המקראי על חטא האכילה מעץ הדעת . לפיו , זוהי הפעולה הראשונה של חוה , עוד בטרם תהיה לאם . סצנת הפיתוי של אדם על ידי חוה המביאה אותו לאכול מפרי עץ הדעת לובשת במדרשי חז " ל ממדים של מפעל הזנה רחב היקף : " וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל ) בראשית ג , ו ( " - אמר רבי אייבו : סחטה ענבים ונתנה לו ] . . . [ " גַּם " – ריבוי . האכילה את הבהמה ואת 4 החיה ואת העופות . . . ) בראשית רבה , יט , ה ( שתי התוספות הקטנות של המדרש מתרחקות מהטקסט המקראי , שמתאר אכילה ספונטנית של פרי שנקטף מהעץ ונאכל במצבו הטבעי . 5 חוה מעוצבת כמי שעושה מאמציםלצד מסורות חז " ליות נוספות , ניכרים לשכנע את אדם לאכול מהפרי . בין היתר , היא מעבדת את הפרי ) ענבים , לדעת רבי אייבו ( ומאכילה ממנו גם את בעלי החיים ...  אל הספר