הדיאלוג עם "גזר דין"

152 שולה קשת דין " . ברגע זה נשארו באולם רק הוא ואבישי , השופט : "' אני גוזר עליך מוות בטביעה ', הוא מצטט לי את דברי האב לבנו בסיפור של קפקא , ומרים את התרמוס מעל ראשו ומזליף על עצמו את הטיפות האחרונות . כמה מהן ניתזות גם עלי " ) עמ ' 196 ( . האם גזר גיבורו של גרוסמן גזר דין של מוות על עצמו , או אולי זיכה גרוסמן את דובלה , להבדיל , באמצעות הזלפת טיפות המים , למעין " טקס הטבלה ", לאקט של טיהור ? על כך יחליט הקורא , שיהיה שותף למסע . כדי לקרוא את הרומן של גרוסמן באמצעות המפתח הבין-טקסטואלי יש לחזור איפוא אל " גזר דין " . על-פי המתודה המחקרית שמנחה אותי , לא ניתן להסתפק רק בזיהוי חיצוני של הקשר . יש לחזור אל הסיפור של קפקא ולפענח אותו בזכות עצמו . נציין כבר כאן , כהנחיה כללית , שהסיפור של קפקא וגם הרומן של גרוסמן מספרים לנו על מסע פנימי להכרת ייעודו של ה " אני ", ובניסוחו של גרוסמן - לענות על הצורך " להיות " . " גזר דין " הוא הסיפור הראשון שכתב קפקא . ב- 11 לפברואר ,1913 מתאר קפקא ביומנו את בריאת הסיפור מתוכו כלידה אמיתית : " לפי שהסיפור יצא מקרבי כמו לידה אמיתית , מכוסה בלכלוך ובריר , ור...  אל הספר