פרשנות טיפולוגית-אלגורית על ציר הזמן

אבשלומַי 129 כסיפורים שיש בהם רמזים לעתיד . " הבכורה " של יעקב , שאושרה על-ידי האל , שימשה כהצדקה לעליונות של עם-ישראל בסכסוכים שפרצו בינו לשכניו . צאצאי יעקב-ישראל טענו לזכות קדימה על פני בני הצאצאים המועדפים פחות , ישמעאל , אבי הערבים , לוט , אבי המואבים והעמונים , ובייחוד עשו , אבי האדומים והעמלקים . ביריבות שבין יעקב לעשו ראו היהודים את הבסיס לאלף שנים של יחסים מרים בינם לבין שכנם השמי , אדום , שהוא אחד מצאצאיו של עשו . מגמה אלגורית זו נמשכה גם בדורות הבאים . החל מן המאה השנייה לספירה , בעקבות מרד בר-כוכבא , הפכה " אדום " בכתובים היהודיים לכינויה של האימפריה הרומית . לזיהוי של " אדום " השמי עם רומא אין כמובן שום בסיס במציאות . הפרוטוטיפ המקראי הקדום הולבש אפוא על הרומאים כקונסטרוקציה מופשטת . " אדום " ) כמו גם " עמלק " ( התפרש כ " אחר " . כשהתנצרה רומא נדד הכינוי " אדום " ועבר גם לנצרות . מנקודה זו ואילך החלה התגוששות בין היהדות לנצרות על הזיהוי הנכון של האחים התאומים . הנצרות פירשה את " רב יעבד צעיר " כנבואה לעתיד , שבה היהדות ) האח הגדול ( היא שתעבוד את הנצרות ) האח הצעיר ( . " ש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד