נדר וקרבן אדם

102 שולה קשת 7 עיר ממגיפה , או מבצורת קשה , וכדומה . בסיפור עצמו אין כל רמז שקרבן אדם לאל אינו רצוי ) ! ( . מסקנתם של ארכיאולוגים וחוקרים רבים היא שאת הרפורמה בנושא זה יש לאחר עד לתקופת המלוכה המאוחרת , ואילו הנורמה הנהוגה במציאות התקופה , שבה פעל יפתח , הייתה אותה נורמה עצמה , שהרפורמה המאוחרת 8 עדויות רבות מלמדות על-כך שהקרבת בנים הייתהיצאה כנגדה . פרקטיקה מקובלת בכנען ובתרבויות הקרובות לה באגן הים התיכון : בטקסט שמתוארך למחצית השנייה של המאה ה- 13 לפנה " ס באוגרית מתפלל המלך לאל בעל ומבטיח לו שיקריב לו את בנו אם ישחרר האל את העיר ממצור ; על קירות המקדש בקארנק מתוארת סצנה מן המאה ה- 13 לפנה " ס , שבה אנשי אשקלון זורקים ילדים אל מעבר לחומה על ראשיהם של הלוחמים המצריים , שכמעט הצליחו להפיל את חומות העיר ; בקרתגו נמצאו עדויות רבות על הקרבת ילדים במאה השמינית 9 עדויות לקרבן אדםלפנה " ס , בעקבות משבר גדול שפקד את העיר . מצויות גם במקרא . לצד עקדת-יצחק והסיפור על בת-יפתח נמצא גם את האזכור על חיאל בית האלי , שהעז , בניגוד לשבועה שנשבע יהושע , לבנות את יריחו מחדש בימי אחאב ) 860 לפנה " ס לפי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד