78 שולה קשת היא ממתינה , כמו הזרעים שבפקעות החצבים , " להפקח , להקרע / עד להרעיד , גם / לרוות אותו בהתלהבותך " . קשה לטעות במשמעות הארוטית העולה מן התיאור . צימאונה של האישה למימוש האהבה , אהבה ארוטית-חושנית , גדול משלו . התשוקה להתגשמות פיזית של מעשה האהבה מרעידה בה את המיתר הפנימי , כמו זרעי החצב הממתינים להבשלתם . השיר מסתיים ללא נקודת עצירה . הרטט המתמשך כמו נמוג אל האין סוף . אבל אז נקטע סיפור האהבה . ההמשך , כפי שהוא מתואר בשיר השלישי , דחוס בהרמזים מתחלפים , שעניינם הימלטות , בריחה , ניכור ועייפות : 3 . צִפּוֹר צְהֻבָּה עַל שִׂיחַ הַקִּיקָיוֹן נוֹצוֹתֶיהָ מְבֹהָלוֹת כְּאִלּוּ הִיא בּוֹרַחַת לָעֵמֶק הַזֶּה מֵרְחוֹב אַחֵר אוֹ מִכְּלוּב עֲלֵי הַקִּיקָיוֹן בָּעֵמֶק הַזֶּה חוּמִים וּמְבֻיָּשִׁים רָאִיתִי אוֹתָם וְגַם צִפּוֹר צְהֻבָּה שֶׁנּוֹצוֹתֶיהָ פְּרוּעוֹת כְּמוֹ הַקַּיִץ הִיא לָבֶטַח לֹא הָיְתָה יוֹנָה כִּי לֹא רָאִיתִי יוֹנִים צְהֻבּוֹת אַךְ הַפִּתּוּי הָיָה רַב לַחְשֹׁב אוֹתָה לְיוֹנָה בּוֹרַחַת מִנָּחּשׁ אוֹ בּוֹרַחַת מֵעוֹרֵב וְלַעֲבֹר הָלְאָה אֶל הָאִישׁ הֶעָיֵף הַיּוֹשֵׁב מִתַּחַ...
אל הספר