"הנה באות צפֳּרים גדולות להביט בעיניהם"

אבשלומַי 45 חלפו כעשרים שנה , ואך טבעי הוא , שנקודת המבט של המשורר נדדה מן הלוחם האבל על מות חבריו הקרובים ב " הנה מוטלות גופותינו " אל האב המקונן על ' אבשלומַיו ' . גורי , שביקש לתת ייצוג לא רק להווייתו של הפרט אלא גם לזיקתו להוויה הדורית הקולקטיבית , מתייחס - אם נמשיך את הקו הפרשני הזה - אל הנופלים כאל קבוצה . החיילים המתים הם כולם ' אבשלומַיו ', והוא עצמו מייצג את האב השכול המבכה 12 אבל התגובה האוטומטית של קוראים , שחיפשו בשירתואת מותם . של גורי את עלילת הקרב ואת שירת האבל על מותם של " יפי הבלורית 13 קריאהוהתואר ", עלולה להחריש קולות אחרים שעלו מתוך שירתו . מדייקת יותר תגלה , כפי שאראה להלן , שהזיהוי המובן מאליו בין ' אבשלומַי ' לנופלים במלחמות ישראל אינה מספרת את הסיפור כולו , ואולי אין זה מקרי , שפרשני גורי השונים הרגישו בייחודו של השיר ולא צירפו אותו לשירת השכול " הרשמית " של מלחמות ישראל . המרכיבים המופיעים בשיר של גורי תואמים במידה רבה את עלילת חייו ומותו של אבשלום במקרא : המרוץ אחר הכתר , הפרדת הגוף מהסוס ) במקרא זוהי פִּרְדה ( , והיאחזות השיער בעץ האלה . אבל בשני בתים נוספים ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד