אבשלומַי 19 מן השורה , בפרט כאשר מדובר בקריאה של טקסטים שנכתבו על- ידי יוצרים , שבית גידולם נטוע בהוויה המסורתית . ייצוג לסוג כזה של כותבים ימצאו הקוראים בפרקים העוסקים בשירתה של אסתר אטינגר ) פרק רביעי וחמישי ( . כותבים אלו מקיימים מטבע הדברים מגע לשוני ואסוציאטיבי עשיר עם רבדים של תפילה , פיוט , מקרא , תלמוד ומדרש , הלכה והגות . דימוייה של לשון רוויה זו , תחבירה ומקצביה , כרויים אל המאגר היהודי והספרותי לדורותיו , והוא שמעניק 15 יצירות עשירות-תרבות מסוג זה מציבות אתגרלמילים את תהודתן . לא פשוט , שמחייב את הקוראים להיכנס לתהליך של זיהוי , ולפעמים אפילו לתהליך של לימוד של המקורות הקודמים . ניתן לומר שקריאה זהירה של טקסט הכולל בתוכו רבדים ומקורות קדומים אינה קריאה " ספונטנית ", וההנאה המופקת מתהליך הקריאה נדחית לתחנה האחרונה , לאחר שיושלם תהליך ההרכבה . על-מנת להדגים כאן , ולשם סיבור האוזן , הרי דוגמה משעשעת בשיר פרי עטו של משורר דתי , אדמיאל קוסמן . המשורר שר שיר הלל חושני המוקדש לשדיה של אהובתו , שיר , שכמעט כולו מורכב משמות של ספרי פירושים ומדרשים שונים למקרא , לתלמוד , לקבלה , ולהגד...
אל הספר