א. מקורות האידאולוגיה הציונית של בן־גוריון

מציונות לממלכתיות 45 המודרנית שנלוותה לתהליכים הכלכליים, החברתיים והתרבותיים המודרניים ולעליית רעיון הלאומיות באירופה ; או שמא הציונות באה לפתור בעיקר את 'הצרה המוסרית' ( 'צרת היהדות' ) , כלומר את המתח שבין ההיקסמות ובין הניכור שהרגישו היהודים — בו-זמנית — כלפי החיים המודרניים באירופה, ואת האתגר הניצב בפני היהדות נוכח תופעות האמנציפציה, החילון וההאחדה התרבותית המאפיינים את העולם המודרני . במשך השנים ניסו הכותבים על בן-גוריון לשייכו לכל אחד משני הזרמים . כל החוקרים הדגישו את ביקורתו על החברה היהודית בגולה — ביקורת על הפסיביות, על חוסר היצרנות ועל היעדרם של מסורות והרגלים אזרחיים נאותים ; 5 אחדים מן החוקרים נטו לייחס את תפיסותיו הציוניות לגישה 'קטסטרופלית' הרואה באנטישמיות את שורש בעיית היהודים ובציונות המדינית ( בגוון הסוציאליסטי שלה ) את הפתרון לבעיה זו, 6 ולעומתם הבינו חוקרים אחרים את הציונות שלו כנגזרת מאמונתו שהיהודים לא יצליחו להתערות בסביבתם הנוכרית ובה בעת גם לדבוק בתרבותם היהודית . 7 אולם יש להבחין בין הטעמים להופעת הציונות שנתנו אבות הציונות ומבשריה, ובעקבותיהם גם המחקר האקדמי,...  אל הספר