סיכום

503סיכום כמה מהוותיקים, לקבל את הקו השמרני שהכתיבה מנהיגות הקיבוץ הארצי ומפ״ם ושאף לגבש תנועה ומפלגה דינמיות ומתפתחות . שאיפה זו כללה גם תמיכה בהתפתחות הכלכלית של הקיבוץ עם תיעושו . משנת 1960 ואילך ניכרה בימין שאיפה גוברת ליצור שותפות פוליטית עם אחדות העבודה ועם החלק שלא הזדהה עם בן-גוריון בתוך מפא״י . אוריינטציה פוליטית זו יצרה את זיהוי מוביליה כימנים . הקבוצה השנייה הייתה השמאל החדש . קבוצה זו, שלא כמו השמאל המסורתי שפעל בשומר הצעיר, התגבשה בשנים 7691‑ 1977 ( אם כי שורשיה נראו עוד לפני מלחמת ששת הימים ) . תקופה זו התאפיינה בסיום שלב המעבר של הקיבוצים מכלכלת צנע לכלכלת שפע ומחברה חקלאית לחברה תעשייתית . כמו בחברה המערבית בכלל, השלב הכלכלי החדש אפשר את הפנייה לביקורת פנימית של החיים בקיבוצים ושל התנועה והמפלגה, ולרדיקליזציה פוליטית שבאה לידי ביטוי בהתנגדות להצטרפות מפ״ם למערך עם מפלגות הפועלים האחרות, כפי שתבע הימין . השמאל שאב השראה מתרבות הנגד העולמית, אשר במפגש עם המציאות הישראלית שלאחר מלחמת ששת הימים התבטאה ביוניות מדינית, שביקרה את אחיזת ישראל בשטחים ואת אי-מניעת מלחמת ההתשה ומלח...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב