32 אנשי האתמול היישוב, בעיקר דרך פעילות בהסתדרות העובדים . משנת 1927 פעלו בוגרי השומר הצעיר באמצעות הקיבוץ הארצי, שהיה בעבורם מסגרת פוליטית מאחדת ושירת הן את הרצון לפעול והן את הצורך בייצוג ; עם זאת, בשני העשורים הבאים ( עד שנת 1946 ) לא פעל הקיבוץ הארצי כמפלגה, ובמידת הצורך קיים שותפויות שונות עם גופים קיימים בתנועת העבודה הארץ- ישראלית . ההכרעה להקים את הקיבוץ הארצי כמסגרת פוליטית עצמאית הייתה קשורה למורשת תנועת הנוער של השומר הצעיר . מורשת זו השפיעה במישרין על תהליך הפוליטיזציה של הקיבוץ הארצי בשני מובנים : היחס לפוליטיקה והמבנה החברתי-פוליטי של התנועה . מבחינת היחס לפוליטיקה, מורשת תנועת הנוער חינכה את חבריה לחיים מוסריים של עדה המגשימה ערכים . פשרות, ססמאות, תכסיסים ומאבקי כוח שמאפיינים פעילות מפלגתית ופוליטית, היו מנוגדים בתכלית לסגנון החיים של תנועת הנוער . לפיכך הייתה בקיבוץ הארצי רתיעה מכניסה לשדה הפוליטי וכשהדבר נעשה לבסוף, היה צורך בהקמת מסגרת ייחודית ועצמאית שתדע להגן על הגוף החברתי ועל המרחב הרעיוני מפני ההשפעות ה׳מזיקות׳ . מבחינת המבנה החברתי-פוליטי, בקיבוץ הארצי המשיכו ל...
אל הספר