פרק ראשון התפתחות קיבוצי השומר הצעיר

24 אנשי האתמול 2 לאחר הקמת כפדרציה של קיבוצים אוטונומיים שכפופים למנגנון ריכוזי . הקיבוץ הארצי, המשיכו בוגרי התנועה בגולה לעלות לארץ ונקלטו בקיבוצים הקיימים או הקימו קיבוצים חדשים . תנועת הנוער של השומר הצעיר בארץ ישראל, שהוקמה בשנת ,1929 הייתה מקור נוסף של חברים . עד שנת 1939 הוקמו 36 קיבוצים של השומר הצעיר, ובהם חיו כ- 7,000 נפש . עד להקמת המדינה נוספו 15 קיבוצים, ומספר הנפשות בקיבוץ הארצי בארץ הוכפל 3 והגיע לכ- 15,000 נפש . בראש מעייניהם של מייסדי הקיבוצים עמדה שאלת הקיום החומרי . פרנסת הקיבוצים התבססה על חקלאות, וזו סיפקה אך בדוחק את צורכיהם הכלכליים, שכן בראשית התיישבותם היה הפריון החקלאי בקיבוצים נמוך . שינוי מסוים במצב זה חל באמצע שנות השלושים, שאז – כחלק מהתפתחות היישוב – ניכרה בהתיישבות העובדת קפיצה בהתפתחות המיכון והשיטות האגרו-טכניות . קפיצה זו, שכונתה המהפכה הטכנית, כללה התחלה של שימוש בטרקטורים, בקומביינים ובמכבשים, שיפור בזנים, הדברה של 4 עם הקמת המדינה הוחש שוב מזיקים ומחלות וכן שכלול שיטות ההשקיה . קצב ההתקדמות האגרו-טכנית עד כדי מהפכה טכנית שנייה שהתבטאה ביבוא של ציוד ...  אל הספר