עדת מפתח: יוכבד בת-מרים

30 דנה אולמרט בין זמן חיבורה לבין זמן פרסומה הבשילו התנאים שאפשרו לקול ביקורתי של אם שכולה להישמע ברבים . עם זאת , הפרסום עצמו , במוסף הספרות של מעריב , בעריכת חנוך ברטוב , כיוון את הקוראים לעבר הבנה חלקית ומוגבלת של הרשימה - הבנה המדגישה את היגון , האבל והסבל האימהי ומתעלמת מן ההיבטים הפוליטיים החתרניים שלה , ובראשם הניסיון להזהיר אימהות אחרות מפני מחיריו של ציות היתר לסדר הלאומי-מגדרי . הדיון ברשימה ובהתקבלותה החלקית והמאוחרת מציב אותה במרכזו של המהלך הפרשני של הספר הזה - הן מבחינת פענוח תנאיו וגבולותיו של מרחב המחייה שהקצתה התרבות הישראלית לאימהות לחיילים בשתי נקודות זמן שונות ורחוקות זו מזו , והן לשם פענוח עמדת הסובייקט של האם . עדותה המאוחרת של בת-מרים על שנות הארבעים משמעותית גם במובן זה שהיא סודקת את בלעדיותה של התבנית ההגמונית שנוצקה בדמותה של רבקה גובר באותן שנים . קיומה הוא עדות לכך שגם בתקופות החרותות בזיכרון ההיסטורי ככאלה שבהן שררה קונצנזואליות לאומית גורפת , היו אימהות שהחזיקו בפרספקטיבות לא-הגמוניות ביחס ל " חוזה " שכרתה איתן הלאומיות , אך אלו לא מצאו את דרכן אל מערכת הי...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

אוניברסיטת תל אביב