מנח הגוף בשעת הכתיבה

236 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון כתיבה נכונה דורשת ריהוט ההולם את מידות הכותב והתאמה בין גובה הכיסא לזה של השולחן, מה שניתן להשיג בבית אך בעייתי בכיתה, בגלל הבדלי הגובה בין התלמידים, בעיקר בגיל ההתבגרות . ישיבה משוחררת ונוחה תתקיים כשגובה הכיסא מאפשר להניח את הרגליים על הרצפה לצורך ייצוב הגוף, וכשאין מגע של הברכיים בשולחן שמעליהן . משענת הכיסא חייבת לתמוך היטב בגב כדי להימנע מאימוץ שרירים מיותר . יש לשבת זקוף וקרוב לשולחן במצב של זווית של 90 - 110 מעלות באזור האגן וזוויות ישרות בברכיים ובין השוקיים לכפות הרגליים . גובה השולחן אמור להיות גבוה ב - 5 ס"מ מהמרפק, כדי שהיד תהיה מלוכסנת מעט כלפי מעלה . כך נשאר המרפק חופשי לביצוע תנועתיות גמישה ומשוחררת של הזרוע כולה . מנח זה מונע מתחים מיותרים לאורך היד, הכתף, הצוואר והגֵו . הגבהה אלכסונית מעט של משטח השולחן, כבשולחן שרטוט, תורמת לישיבה הזקופה, הגב נשען מעט לאחור ובית החזה משוחרר מלחצים בשעת הכתיבה ( 1993 Heuss, ) . פתרון אחר הוא הגבהה מלוכסנת מלוח עץ שמורכב באלכסון על שולחן רגיל, או לכתוב על גבי קלסר משרדי גדול ומלא בניירות מייצבים . כדי...  אל הספר
מכון מופ"ת