84 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון פוגע זמנית ברמתו הצורנית ובקריאותו של הכתב ( ראו איור 68 ואת הדיון באוטומטיזציה בפרק 7 ) . בתקופת מעבר קצרה זו, המרכיב הבולט בכתב היד הוא תמונת התנועה, ועלולות להיווצר הפרעות ממשיות בתמונת הצורה . אף שבכיתה ד' קריאוּת כתב היד היא מרַבּית, התלמידים ממשיכים לפתח את כתב ידם ולהתנסות בעיצוב צורה אישית לאותיות ( איור 32 ) . חלקם מתאפיינים במגמה של פישוט וייעול הכתב, ואחרים מתמקדים בהעשרה צורנית ואף בקישוטיות . שלב קישוטי זה מתקיים זמנית בעיקר אצל בנות בכיתות ד' - ה', אך לפעמים הצורניות המודגשת מתמידה . איור 32 כתב ידה של ילדה בכיתה ב' ( למעלה ) ובכיתה ה' ( למטה ) . בכיתה ב' הכתיבה של תבניות האותיות התקניות היא אוטומטית, ניכרת התחלה של תנועה בכתב, וזו פוגעת מעט באחידות הצורה וגורמת לתנודתיות בהטיה של צירי האותיות . בכיתה ה' כתב היד הוא אישי, לא תקני, אך מיומן . הקווים המתחדדים בסיומן של חלק מהאותיות מצביעים על תנועתיות ועל רצף – מכשיר הכתיבה "ממריא" כדי ליצור קישור אווירי עם האות הסמוכה . שער ראשון | פרק 3 : התפתחות הכתיבה מילדות לבגרות | 85 בכיתות ב' - ד' ...
אל הספר