50 | הילד בקצה העיפרון | דפנה ילון ( sketching ) המצרפת יחידות מוסכמות לפי חוקים מוגדרים ; הגורם המגביל את יכולת הכתיבה הוא מאגר היחידות המאוחסנות בזיכרונו של הכותב ( - Adi Japha & Freeman, 2001 ) . מערכות שונות בקליפת המוח מבקרות את יכולת הציור ואת יכולת הכתיבה . משערים כי החפיפה בין המערכות הללו חלקית בלבד, שכן לעיתים פגיעה מוחית גורמת נזק רק לאחת משתי היכולות . ילדי גן תופסים תחילה את צורות האותיות כתבניות אומנותיות שהצבתן במרחב יוצרת דגם גרפי מעניין . המהפך בתפיסתם את הטקסט הכתוב יחול כשהם יעמדו על ההבדל בין הצבה אסתטית להצבה שפתית של האותיות, כלומר יבינו שהסדר הקבוע והמסוים של האותיות בתוך מילים וארגונן במרחב הדף הוא כיווני ( על פי הצירים ימינה - שמאלה ולמעלה - למטה ) . הבנת ההבדל הזה נדרשת כדי שיתרחש מעבָר מציור אסתטי סתמי של אותיות לכתיבה משמעותית . לוין, אמסטרדמר וקורת ( 1997 ) הציגו מודל המתאר את התפתחות הכתיבה, החל בשלב השרבוט וכלה ברכישת מיומנות הכתיבה, כתהליך חקרני של הלשון . אף שמודל זה מותח קו התפתחותי ישיר בין השרבוט לכתיבה ( שתיל, 1993 ) , אין לבטל את תרומתן של המיומנוי...
אל הספר