| פרק חמישי עולים וצאצאיהם בדרום הארץ׳ את המשא-ומתן שהתקיים בין מתיישבים במושב עולים ובין המדריך החקלאי שלהם בסוגיית ההשקעה והרווחים שלהם בתהליך גידול ירקות ושיווקם בתקופה של קיצוב וצנע . בהקשר זה יש לקרוא גם את רשימתו של סעיד אוהל, מוותיקי מושב מסלול ( יוצאי פרס ) שבמערב הנגב, שהופיעה בקובץ דרכי למושב בעריכת רובין . ברשימה מתוארת הדרך שעבר אוהל למן יציאתו ארצה בנערותו כפעולת התרסה נגד אביו שסירב לקנות לו אופנוע, עבור בהסתגלות הפיזית והרוחנית שלו לחיי המושב ועד הבעת דעתו הנחרצת נגד מי שאינם מתאימים לחיי כפר . אוהל מסיים את רשימתו בדברים האלה : לאט לאט למדנו את תורת החקלאות, וכאשר קיבלנו את חמשת הדונמים לעיבוד, הובאו משפחות נוספות לכפר . הן הובאו ללא כל התאמה מוקדמת, אישרו כל אדם שמוכן היה ללכת להתיישבות . הרוב בא למושב מבלי לדעת למה זה מחייב אותו . זה התנקם בנו אחר כך כאשר נתחוור כי בין המתיישבים היה חלק שלא היה מוכן להסתגל לחברה מאורגנת וסרב לקבל מרותה . זמן רק התלבטנו עד שהוצאנו אותם מן המושב והכפר התחיל להתפתח בדרך נורמאלית . בדבריו של אוהל אפשר לשמוע הדים להתנגשות בין אידאולוגיה למ...
אל הספר