רקע היסטורי, ספרותי־תרבותי, סוגתי ונושאי

6 | פרק שלישי אולי משום הפסיחה האידאולוגית הזאת על הסעִפִּים, במבט לאחור ניכר כי תהליכי יישוב העולים - המהגרים בעיירות הפיתוח לקו בחוסר שיטתיות או במה 5 שאלישע אפרת מכנה ניסוי, טעייה ולימוד תוך כדי יצירה ; ואילו יהודה גרדוס, שני בר-און ודניאל בן סימון מצביעים בעבודותיהם על תנודות במשך השנים בתמיכת המדינה בתעשייה ובמחויבותה לספק למתיישבים העירוניים בדרום 6 תעסוקה, פרנסה, התפתחות ותחושה או תודעה של ערך . בהינתן נקודות הפתיחה הללו, המחקר על עיירות הפיתוח בדרום מראה עניין רב ביוצאי ארצות האסלאם שבהם ובייחוד ביוצאי צפון אפריקה, למשל בעבודותיהם של אורן יפתחאל וארז צפדיה . אבל בכך יש משום התעלמות מחלקם של מזרחים אחרים ושל יוצאי אירופה, ובעיקר יוצאי רומניה, שעל חלקם כמייסדי עיירות כמו ירוחם ודימונה עמדו במחקריהם זאב זיון ואלי שילר . גם חוקרים אחרים מציגים תמונה עדתית - אתנית מגוונת יותר של ראשוני העיירות בדרום, וכן את הטענה כי מעבר לשאלת הזהות העדתית - אתנית של ראשוני התושבים, סבלו עיירות הפיתוח ממכלול גורמים מערכתיים ואזוריים שהכריעו את גורלן ואת דימוייהן לרעה למשך 0 עשורים . בעבודותיהם של חו...  אל הספר