׳רוחנו היתה טובה והאווירה היתה חלוצית׳: כתבי אהרן אוזן ושלמה ישי, גילת

00 | פרק שני ספרו הביוגרפי של יהודה עזריאלי על אוזן, שיצא לאור בתמיכת הפדרציה הספרדית העולמית, מדגיש בעיקר את הפן הלוחמני-עדתי של אוזן ועוסק פחות בכאבו על הדרת הפלג המזרחי בתוך הזרם הדתי-לאומי, אם כי בספר מובאת גם 44 דעתו של אוזן בעניין זה . אוזן נחרט בזיכרון הלאומי, הפוליטי והמגזרי הן כפעיל למען מזרחים בכלל ומסורתיים-דתיים, אנשי ההתיישבות העובדת ותושבי אזורי פריפריה בפרט, הן כדמות של חלוץ ומייסד לדוגמה, ש׳סיפור חייו הוא סיפורה של 4 מדינת ישראל׳, כמו שאמר עליו בהלווייתו שר החקלאות דאז ( 007 ) שלום שמחון . בעיון בדברי אוזן המובאים ברשימתו ׳שברתי שבעה קלשונים . . . ׳, שפורסמו בספר 46 היובל למפעל מושבי העולים בעריכת רובין משנת 964 , ובעיון המשווה בספרו של שלמה ישי על ראשית גילת, מטוניסיה למושב גילת בנגב , שראה אור כארבעים שנה ויותר אחריו, ניכר המתח בין כל הקצוות הללו בפועלו ובדמותו של אוזן . כמו כן ניכרים סימני מתח ואי-הסכמה בין אוזן לישי – למרות השנים המפרידות בין פרסומיהם – בדבר השאלה מי בדיעבד ראויים להיחשב למנהיגים ולמייסדים מבראשית של גילת, שכאמור עד מהרה נעשה למושב לדוגמה בהיסטוריוג...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב