רקע היסטורי, ספרותי־תרבותי, סוגתי ונושאי

| קריאה בספרות תיעודית של ותיקי המושבים הראשונים בדרום 87 חברתי, כמו שנראה להלן . גם הרעיונות בדבר שיתוף בעבודה, במשאבים וברווחים 4 היו זרים לרובם . לעניין זה הכהן מצטטת את שמואל נח אייזנשטדט כי בסיכומו של דבר לא ארץ המוצא קבעה את הצלחתם של תהליכי העלייה - הגירה של אנשי מושבי העולים, אלא מידת מוכנותם להסב את עצמם לצורכי המערכת ולמבנים החברתיים החדשים שפגשו בישראל . כדוגמה לחשיבותם של גורמים אלה הכהן, וכמותה עושים גם חוקרים וכותבים אחרים, מביאה את סיפור ההצלחה של מושב גילת, שהוקם בשנת 949 ושראשיתו בהתארגנות של בוגרי תנועות נוער ציוניות 6 בתוניסיה . להבדיל, תפרח – המושב השכן שהקימו באותה שנה צעירים מרקע אורתודוקסי מרכז-אירופי – עבר קשיים רבים וחילופי אוכלוסים בעשרות שנות קיומו ומעולם לא באו מתיישביו אל המנוחה ככפר, כמו שקרה בגילת . אל מול המתיישבים החדשים עמדו רשויות הקליטה, האכלוס והניהול של השטחים והמשאבים החקלאיים שמהם היו אמורים המתיישבים החדשים להוציא את לחמם . בעניין זה הכהן סותרת את התפיסה הכאוטית בדבר ההמוניות, חוסר התכנון וחוסר השליטה המיוחסים לשנות ׳העלייה הגדולה׳ . זאת ועוד, ל...  אל הספר