רקע היסטורי, ספרותי־תרבותי, סוגתי ונושאי

| פרק ראשון עם הגעת גלי העלייה - הגירה ההמונית נקלע הקיבוץ למצב שאלון פאוקר 4 מכנה ׳תסכול חלוצי׳, כלומר להבנה כי דרכיו ועקרונותיו אינם מתאימים להמוני העולים - המהגרים שלא הוכנו לכך . סביר להניח שמספרם הגדול של המגיעים הביס ניסיונות לקליטה מעבר לקבוצות מצומצמות ומיוחדות כגון גרעיני חלוצים וקבוצות עליית הנוער של נערים ניצולי שואה שמשפחותיהם נספו . בספרות התיעודית של ראשוני הקיבוצים בדרום, שתוצג ותנותח בפרק זה, כמעט שאין הדים להתמודדותם של הקיבוצים עם סוגיות של קליטת עלייה - הגירה, אם כי אחדים מהכותבים מגיעים בספריהם עד עשורים מאוחרים יותר . במקום זאת הספרים מדגישים את שנות הייסוד וההקמה של הקיבוץ בשנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים של המאה ה- 0 , שבהן ממילא טרם הגיעו העולים - המהגרים בהמוניהם . בעשורים שלאחר מכן נקלעו קיבוצים רבים לקשיים כלכליים ולתהיות ומחלוקות על דרכו של הקיבוץ . שולה קשת, שחקרה את הכתיבה הספרותית של הקיבוץ ועליו, טוענת כי תהליך זה ניכר במעבר מכתיבה הרואית 6 של דור המייסדים ועליו לכתיבה בסימן של ספקות וערעור של דורות ההמשך . כיום מפעל הקיבוץ נותר על מקומו מתוך מציאת פתר...  אל הספר