מחקר הספרות התיעודית בהקשר היסטורי ותרבותי

| מבוא 9 7 – מובחנת מהספרות האמנותית – המכונה גם ספרות בדיונית ) ifctography , ) ( ifction / al יפה או קלאסית – בכמה היבטים : זהות היוצרים והתכוונותם, היחס בין היצירה לאמת - מציאות ולהיסטוריה, התכנים והצורות הייחודיים לה וערכה הכולל, הפואטי, האנושי והתרבותי . בניגוד לסופרים מקצועיים או מוכרים, כותבי הספרות התיעודית אינם סופרים בהכשרתם ובעיסוקם, וברוב המקרים יצירתם התיעודית היא חד-פעמית, אם כי לעתים הם עשויים לכתוב ולפרסם כמה וכמה ספרים . מחוץ לישראל קיימת הבחנה בין סופרים ועיתונאים ככותבי ספרות תיעודית – למשל על שהותם באזורי סכנות או אסונות – כמקובל באירופה ובין חוקרי מדעי החברה ששולחים ידם בכתיבה זו, 8 כמקובל יותר בארצות הברית . בישראל אפשר לומר כי הכתיבה התיעודית היא נחלת רבים, לאו דווקא אנשי ספר או חוקרי חברה ולאו דווקא משכילים ; בדרך כלל מדובר באנשי מעשה או מסע ומשא, שבכתיבתם מבקשים לחלוק חוויות וידע שצברו במהלך חייהם יותר משהם מעוניינים להפגין כישרון ספרותי ותחכום רטורי או לבנות עולמות בדיוניים . לא אחת המניע לכתיבה של יהודים וישראלים הוא הצורך לחלוק חוויות קשות וטראומטיות קיבוציו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב