גאוגרפיה פיזית ואנושית

| מבוא הקיום במדבר ולשיתופי פעולה והתנגשויות עמם, אבל בספרות התיעודית על שאר היישובים ההתייחסויות אליהם הולכות ומתמעטות . לאחר מלחמת העולם השנייה, עם הגעתם של ניצולים ופליטים ראשונים, ובייחוד לאחר הקמת המדינה, נוצר כאמור צורך דחוף לתכנן וליישב במהירות את הדרום כך שימלא את צרכיה הדחופים של המדינה הצעירה . לפי חוקר הגאוגרפיה ההיסטורית חנינא פורת, עם הקמת המדינה עמדו לפני מנהיגיה ובראשם דוד בן-גוריון תכניות אחדות ליישוב הדרום, אבל בן-גוריון העמיד בראשן את אלה 7 שסיפקו פתרון דחוף לאכלוס מאות אלפי דונמים על ידי רבבות מתיישבים . מתוך ראייה זו הופנו אלפי עולים - מהגרים אל הדרום הבלתי מיושב, כך שבאזור זה בנו בדרך כלל המתיישבים את בתיהם ואת משקיהם במו ידיהם ביישובים שנבנו לאורך צירים מרכזיים, ולא בכפרים ובאזורים נטושים כמו שקרה באזורים 8 אחרים בארץ שבהם חייתה קודם לכן אוכלוסייה ערבית . אכלוס נמרץ זה התבצע בשטח לא מוכר מבחינת תנאיו, או ב׳אזור אקלימי קיצוני וזר לחלוטין׳ כדברי עזרא 9 פימנטל, ו׳צחיח׳ לפי אלישע אפרת וחנינא פורת . וכך על אף צחיחותו הידועה של האזור ואף שבאותן שנים במקומות אחרים בעולם ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב