לעיתים קרובות כשמורים עוסקים בהוראת תכנים לימודיים , הם סבורים שמיותר להתייחס אל מה שלומדים רואים ואל האופן שבו הם מארגנים סביבות למידה שונות ומייצגים אותן באופן חזותי . לתפיסתם , מוטב להתייחס ישירות ובאופן מילולי אל המושגים הנלמדים . אולם עקב כך הם מחמיצים ערוצי תקשורת חשובים עם הלומדים ואפשרויות להעניק להם זמן למידה נוסף ונקודות מבט חשובות על הנלמד . הלמידה הדינמית , שבה נעסוק בשער זה , מקשרת בין ראייה לבין הבנה מושגית . ההקשבה לתהליכי הראייה של לומדים מאפשרת להתחבר אל תפיסותיהם ואל תחושותיהם ולהתייחס אל עולמם באמצעות מודעות לאופן הראייה הייחודי של כל אחד ואחת מהם . לאחר שהמבוגר מתווך ללומדים את הידע שלו על מרכיבים שונים בסביבה , הלומדים יכולים לשלב את השינוי בידע עם האופן הייחודי והרענן שבו הם רואים את אותה סביבה . ההתייחסות לראייה והאפשרות ללמד אנשים לראות עולמות נסתרים בסביבותיהם הן הבסיס ללמידה הדינמית ( שור ואקסלרוד - טייר , ; 2014 שור וכהן , , ( Schur & Valanides , 2005 ; 2001 שמטרתה לאפשר ללומדים להעשיר את עולמם על ידי מפגש עם עולמות חדשים , שהיו עד כה נסתרים מעיניהם . הלמידה ...
אל הספר