אפשר לציין שני מרכיבים מרכזיים בלמידה של ילדים קטנים . המרכיב הראשון הוא ההתייחסות החושית לתופעות . הילד מתייחס לעולם באמצעות חושיו . המרכיב השני הוא התפקיד הראשי של הדמיון בתהליך הלמידה . הפרק הנוכחי יתמקד בשני המרכיבים הללו . לשם המחשה , נתחיל מתמונה : מורכבות התפיסה של תופעות מתבטאת בציור שלמעלה . הצייר הבלגי רנה מגריט הראה בציור מקטרת וכתב מתחת : " זו אינה מקטרת " . הוא העניק לציור את השם " בגידת הדימויים " . מה ניסה מגריט לומר בציור שלו ? שהמציאות אינה כפי שהיא נראית . האם מה שנראה כמקטרת יכול להיות משהו אחר ? אפשר להתייחס לעובדה שאנשים שונים רואים את המציאות באופן שונה זה מזה . אולם גם באופן מהותי , הדימוי של הדבר ( העצם ) אינו הדבר עצמו . מצד אחד , אדם שלא ראה מימיו מקטרת , יתקשה לתפוס את הדימוי שלה ללא תיווך של ידע רלוונטי . מצד שני , לעיתים דווקא ההיכרות עם עצם כלשהו גורמת לאדם לראות רק סוג מסוים של מקטרת כאפשרי , וכדי להבין את המושג הכללי , יהיה צורך לנתק אותו מהדימוי המוכר לו , כדי שיוכל להתחבר לתפיסה רחבה יותר של המציאות . עניין נוסף העולה מן הציור הוא הקשר בין המילים , שמי...
אל הספר