מלאגר מגדרה, חמש אפיגרמות

ארוס אים הוא , אים ! מה בצע לומר פעם פעם שוב ואמור , נאנח , ' ארוס אים הוא , אים ! ' הן לכל אלה ישחק הילדון , וככל שתגער בו כן יהנה ; א ֲחרפו — אך א ֲמלא את כרסו . פלא לי זאת , איך את , שעלית מצולת ים - המים , מן הגלים הבורקים , קיפריס , אש להב ילדת . ( A . P . 5 . 176 ) ' ארוס , ארוס הפרא ! ' — אכריז לממכר — ' עוד עם שחר קם ויצא לדרכו , מן המטה התעופף . זה קלסתרו : מתוק - דמעות , פטפטן , זריז - תנועה , ח ֲסר - פחד , שחוק לו סולד , על כתפיו צמד אברות , תלי - חצים . אב לא אוכל לצין : החצוף — מולידו לא האיתר , לא א ֲדמה הורתו , גם לא הים הוא בוראו . כל בריה ומקום ישטמוהו . א ֲבל השמרו - נא , פן לנשמות הוא יוקש פח , מזרה רשתותיו . כן , ראה , הנה פה הוא , סמוך לקנו . הכרתיך , סתר בקשת בתוך עין זנופילה , קשת ! ' . ( A . P . 5 . 177 ) לו ימכרוהו , ה ֲגם שבחיק הורתו עוד ישן הוא , לו ימכר . לשם - מה את החצוף א ֲגדל ? בא לעולם ח ֲרומף , מכנף . בקצה הצפרן יש שישרט . בבכותו , פתע ימסך פרץ צחוק . זאת ועוד : הוא עקשן , פטפטן , בעל עין נוקבת , פרא , אמו היא עצמה לא תאלפנו בינה . כל כלו הוא מפלץ . ימ...  אל הספר