מבנה החג " ם הקלאסי מעמיד פרדיקט מודלי ואחריו נומינליזציה : צורת מקור , פסוקית תוכן או צירוף שמני ( ואף צירוף יחס ); ראו הדוגמאות להלן . כוזר ( החג " ם ) הראה באשר לעברית החדשה שהחג " ם אינו חלק דיבור , כפי שקבע רוזן ( עברית טובה , עמ ' , ( 221 – 220 אלא פרדיקט המשמש במבנה קבוע , הוא המכונה " מבנה החג " ם " או בדומה , והעשוי להשתייך לכל חלק דיבור . מבנה זה נפוץ מאוד בעברית הישראלית הכתובה והדבורה , וכבר בלשון חכמים , אבל הוא מצוי גם במקרא , למשל : ● הנומינליזציה מקור ( נטוי ) : לא טוב היות האדם לבדו ( בראשית ב , יח ); חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה ( שם מד , ז ); ואם רע בעיניכם לעב ֹד את ה ' בחרו לכם היום את מי תעב ֹדון ( יהושע , כד , טו ); המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי ( ישעיה ז , יג ) . ● הנומינליזציה פסוקית : ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות ( בראשית יא , ו ); כי נעים כי תשמרם בבטנך ( משלי כב , יח ); טוב אשר לא תד ּ ֹ ר משתדור ולא תשלם ( קהלת ה , ד ) . ● הנומינליזציה צירוף שמני : כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה ( שמואל ב יא , כה ); ולא יבצר ממך מזמה ( איוב יב , ב ...
אל הספר