טיבו של העיון הפילולוגי , בניגוד לעיון הבלשני הטהור , שלמרות מחויבותו לדיוק , לזהירות ולעקיבות אין הוא כפוף לדיסציפלינה אחת ולמערך אסטרטגיות אחד , אלא הוא נעזר בכל שימצא לנכון , וגם בתחומי ידע שמחוץ לחקר הלשון . חקירת לשונן של תמד " י כרוכה בבעיות סבוכות הנוגעות לפיענוח הטקסט , לפירושו ולרקעו ההיסטורי והלשוני , ולכן לא יכולתי להסתפק בהתבוננות בלשנית אלא התכתשתי מעט גם עם סוגיות דיאלקטולוגיות , ספרותיות , פלאוגרפיות , פפירולוגיות , משפטיות ואחרות – הכול למען מחקר הלשון . כדי להתמודד עם השאלה המסובכת של השפעת הארמית פניתי גם אל ספרות . 48 כותן , הלשונות , עמ ' H . M . Cotton , “ The Rabbis and the Documents " , Jews ; 231 – 230 . in a Graeco - Roman World , ed . M . Goodman , Oxford 1998 , pp . 169 – 173 ראו גם ספראי , עמ ' . 226 – 224 המחקר העוסקת במגע בין לשונות ( בעיקר ויינרייך ; אדמס ואחרים ; תומסון ; ובאשר ללשונות בארץ ישראל גם רוזן , מפגש תרבויות ; ספולסקי ; גלוסקא , העברית והארמית ועוד ) . לבד מכמה עקרונות יסוד ידועים ( כגון “ vocabulary is borrowed before structure " [ תומסון , ע...
אל הספר