לאורך הספר כולו , ובעיקר בפרקים החמישי השישי והשביעי , דנתי במקורות העוסקים בחיים שמחוץ לבית המדרש , ובמידת האפשר הבאתי מקורות רלוונטיים 3 וילפנד , " אפילו סוס ואפילו עבד ? " . מחוץ לספרות חז " ל . אף שמלבד מקורות חז " ל אין בידנו עדויות ספרותית אחרות לתפיסות של עוני וצדקה בחברה היהודית בתקופה הנדונה ( מהמאה השנייה עד המאה החמישית לספירה ) , נראה לי שאפשר לטעון שלפחות כמה מהרעיונות והפרקטיקות הקשורים לנושאים האלה לא הוגבלו לעולמם והגותם של החכמים . הדאגה לעני והאחריות כלפיו היא תפיסה בסיסית בתנ " ך , והיא עולה מכמה חיבורים יהודיים מתקופת הבית השני , ובהם ספר בן סירא וספר טוביה . תמה זו חשובה גם בברית החדשה ( במיוחד במתי ולוקס ) . סביר אפוא שלא רק החכמים העלו על נס את הדאגה לעני . הרעיון המקראי שהתומכים בעניים יקבלו את שכרם מעם האל ( או יענשו אם יסרבו לתת ) , נמצא גם בכתבים יהודיים מתקופת הבית . בתקופה מאוחרת יותר הירושלמי וויקרא רבה מעידים על הפופולריות של אותו רעיון עצמו כאשר הם מצטטים את המילים שבהן העניים מבקשים סיוע מתומכים פוטנציאלים ( " זכה עמי " ) . סביר אפוא להניח שהתפיסה שהאל ...
אל הספר