שני הפרקים האחרונים בחנו את התפיסות ואת הפרקטיקות העוסקות בצדקה בספרות חז " ל לאור התרבות הרומית ההגמונית שבקרבה חיו חכמי ארץ ישראל . החקירה העלתה תמונה מורכבת . מחד גיסא , הזרם המרכזי בשיח החז " לי על הצדקה מציג חלופה אידאולוגית לתפיסות הרומיות ביחס לנדבנות וליחסי פטרונות . מאידך גיסא , המקורות מגלים את הנוכחות של דפוסי הפטרונות הרומיים ואת הנורמות של האוורגטיזם היווני - רומי בארץ ישראל , לרבות בין החכמים . וכך , למרות ההתנגדות הנחרצת של הירושלמי , אנו לומדים שחכמים מסוימים ומשפחותיהם תרמו למימון מבנים או חלקים מהם והתגאו בכך . אמנם מדובר בבתי כנסת או בשיפור מבנה בית המדרש , ולא בבניינים שנהגו לתרום נדבני העיר היוונית - רומית , ובכל זאת , אופי הנתינה חושף דפוסים של 32 עוד על הביטוי " מכת פרושים " בהקשר זה , ראו וילפנד , " מעשר עני " , עמ ' . 58 אוורגטיזם שהירושלמי מבקר בחריפות . גיוס כספים בשיטה היוונית והרומית נחשף גם כאשר מעיינים במסורות על הפסיקה שנערכה בציבור ובמהלכה הורעפו כיבודים על תורמים מרכזיים ( על כל פנים על פי הירושלמי ) , ואין אנו מוצאים במקורות ביקורת על כך . אף שמקורות ...
אל הספר