בירושלמי פאה הסיפור על משפחת בית נבטלה צמוד לסיפור על רבי ותלמידו - התלמיד שלו היה רגיל רבי לתת את מעשר העני שלו . הסיפור מופיע בסוגיה הדנה במשנה הקובעת שמי שיש לו 199 זוז - כלומר מי שהוא ממש על סיפו של קו העוני לפי המשנה - ונותנים לו מתנות שיעלו אותו הרבה מעל קו העוני , רשאי לקבלן : " היו לו מאתים חסר דינר אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול " . תרחיש זה מודגם בסיפור על רבי יהודה הנשיא ותלמידו : חד תלמיד מן דר ' היו לו מאתים חסר דינר . והוה ר ' יליף זכי עימיה חדא לתלת שני מעשר מסכינין . עבדון ביה תלמידוי עינא בישא ומלון ליה . אתא בעא מזכי עימיה . אמ ' ליה . ר ' אית לי שיעורא . אמ ' . זה מכת פרושים נגעו בו . רמז לתלמידוי ואעלוניה לקפילין וחסרוניה חד קרט וזכה עימיה היך מה דהוה יליף ( ירושלמי פאה ח ח , כא ע " א ; סוטה ג ד , יט ע " א ) . תרגום : תלמיד אחד של רבי " היו לו מאתיים חסר דינר " ( משנה פאה ח ח ) . והיה רבי למוד לזכות עמו אחת לשלוש שנים מעשר עני . הטילו בו תלמידיו עין הרע ומילאו לו [ את הדינר החסר ] . בא וביקש לזכות עמו . אמר לו : " רבי יש לי את השיעור " . אמר : " זה מכת פרושים ...
אל הספר