בפרק הקודם ראינו שמקורות ארץ ישראל מציגים את אפיקי הצדקה למיניהם ודנים בהם בעזרת מושגים המנוגדים למודל האוורגטיזם היווני - רומי ולמודל הפטרונות הרומי . בפרק זה נבחן שלושה מקרים שבהם אפשר לאתר חלחול של המודלים האלה אל תוך פרקטיקות הנתינה והנדבנות , ואף אל תוך מערכת הצדקה עצמה , כפי שהן מתוארות בספרות חז " ל . כפי שנראה , בכמה מקרים יש ביקורת של החכמים או ויכוח ביניהם בנוגע לכניסת הנורמות האלה לחברה היהודית , לתוך עולמם של החכמים , ובמקרים מסוימים אף אל תוך ההלכה עצמה . תחילה נעסוק בחדירת דפוסי האוורגטיזם למימון בניית בניינים . אף שעניין זה אינו קשור ישירות למערכת הצדקה , הוא מעיד על יחסו של התלמוד הירושלמי לדפוסי הנדבנות היווניים - רומיים . בהמשך נדון במתודת הפסיקה , שהזכרנו כבר בפרק החמישי , שעסק באפיקי הסיוע . במסגרת הפסיקה גייסו כסף לצדקה ולמטרות אחרות . לבסוף נעסוק במעשר העני , כלומר בלב מערכת הצדקה המקראית והחזל " ית . כאן נראה איך השפיעו נורמות הפטרונות הרומיות על חלוקת המעשר , ונבחן את הוויכוח במקורות התנאיים בשאלת מידת השליטה שיש להעניק לבעל הבית בקביעת מוטבי המעשר .
אל הספר