רוב הערים היווניות - רומיות נשענו על המוטיבציה לתרום ועל נדיבות הלב של תושביהן העשירים . אזרחים עשירים אלו נתנו מתנות לעיר , ובתמורה קיבלו כבוד והכרה ציבורית בנדיבותם מטעם הקהילה . הרדיפה אחרי כבוד ותהילה הדגישה את חשיבות התפילות שמתפללים העניים במקורות אמוראיים מארץ ישראל . למשל , על בסיס הסיפור על שני תלמידיו של רבי חנינא טענה גריי שהתלמוד הירושלמי תומך " בתפיסה שהתפילות והכרת התודה של העניים [ ... ] מצילות ממוות " ( עמ ' . ( 162 בנוגע לתלמוד הבבלי היא כותבת : " אפילו במקורות הבבליים התומכים בצדקה מכפרת ( redemptive almsgiving ( העניים אינם מתפללים בעבור התורמים כפי שהם עושים במקורות ארץ ישראל " ( עמ ' . ( 167 כותרת משנה במאמרה מבטאת רעיון דומה : " The Poor Do Not Pray for their Benefactions in Babylonian Sources " ( עמ ' . ( 168 וראו גם עמ' . 170 , 156 הבעיה בטענה זו היא שבמקורות אמוראיים ארץ - ישראליים יש רק שתי דוגמאות לעניים המתפללים בתגובה לקבלת צדקה . שתי הדוגמאות הן מהתלמוד הירושלמי . בדוגמה של רבי אליעזר תפילת העניים שאכלו בביתו פוגעת בשכר המתקבל מידי שמים . הסיפור השני הוא ע...
אל הספר