קהילתי משותף לתמיכה בעניים . וכך , אף שאוורגטיזם ויחסי פטרון - קליינט התקיימו גם בארץ ישראל בהיותה חלק מהעולם הרומי ( כפי שנראה בפרק הבא ) , בספרות חז " ל הארץ - ישראלית עיקר הדיון במוסדות הצדקה הקהילתיים אינו מוצג בתוך מערכת הנורמות הזאת . העמדה שלא רק העשירים אחראים לתמוך בעניים אינה מוגבלת למתנות עניים , למעשר עני ולמוסדות הצדקה הקהילתיים . המסורות העוסקות בנתינה לקבצנים אינן מתארות פער גדול בין מעמדם של הנותנים למעמדם של המקבלים . אף שיש לנו מידע מועט על התורמים , המקורות אינם מתארים מספר מצומצם בלבד של אנשים עשירים שמהם באה עיקר התרומה . בהקשר זה מעניין לבדוק איך מוצגים התורמים לבנייתם של בתי כנסת בארץ ישראל . סוזן סורק כתבה כך : שלא כמו הקהילות בתפוצות שלעתים קרובות נסמכו על פטרון יחיד מתוך אימוץ האידאולוגיה האוורגטיזית היוונית - רומית , נראה שבקהילות היהודיות בארץ ישראל היו תורמים רבים . ההיפותזה שהוצעה היא שבחלק מהקהילות היו פחות חברים עשירים מבאחרות , ולכן היה צורך במספר רב יותר של תרומות ( קטנות יותר ) כדי לממן את בניית בית הכנסת המקומי . מכל מקום , יש כאן סכנה של הכללה כאשר ...
אל הספר