פרק אחד-עשר: דגם תרבותי מנוגד – מערכת הצדקה של חז"ל והעולם הרומי

בספרה " הרעבים מתים : קבצנים ובישופים בקפדוקיה הרומית " , טענה סוזן הולמן שבמהלך הרעב של שנת 368 השתמש בסיליוס מקפדוקיה בשפה היוונית - רומית של הפטרונות כדי לשכנע את הקהל העשיר בכנסייה לתמוך ברעבים : " הוא שאב מהאידאלים היווניים - רומיים של הפטרונות , וכך שרטט את הקריטריונים המצדיקים סיוע לקורבנות הרעב " . הדרשות בציבור של בסיליוס נישאו קרוב לזמן חתימתו של הירושלמי . אף שהדרשות נישאו בקפדוקיה ביוונית והתלמוד נתחבר בעברית ובארמית בארץ ישראל , עולה השאלה אם הטרמינולוגיה הרומית והאידאלים הבאים לידי ביטוי בדרשותיו של בסיליוס מופיעים גם במקורות חז " ל העוסקים בצדקה . בפרק הקודם עסקתי בתפקידם של חכמי ארץ ישראל במוסדות הצדקה הקהילתיים , והראיתי שבמקורות ארץ ישראל החכמים אינם מוצגים כפטרוני העניים . בשני הפרקים האחרונים של הספר אשאל אם מוסד הפטרונות הרומי חלחל אל האופן שבו משרטטים המקורות הארץ - ישראליים את מערכת הצדקה , ואם הערכים ההיררכיים הרומיים ודפוסי הנדבנות היווניים - רומיים השפיעו על האופן שבו תיארו החכמים את פרקטיקות הצדקה . אף שנושאים אלו עלו גם בפרקים קודמים , בשני הפרקים האלה הם ית...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד