כפי שהעירו גפני וכמה חוקרים נוספים , האנשים שהפעילו את מוסדות הצדקה הקהילתיים בארץ ישראל לא היו דווקא החכמים , והמוסדות האלה לא היו בפיקוחם או בשליטתם . עם זאת , היו חוקרים שטענו שבמאה השלישית 12 במהדורת הדפוס נחמיה מדבר על עצמו באופן המזכיר יותר את גרסת הירושלמי . בכתב יד מינכן 95 ובכתב יד סנט פטרבורג ( RNL Evr . I 187 ( מופיע " אמרו " . בכתבי יד אחרים מופיע הקיצור " אמ '" , שאפשר לקרוא אותו הן " אמרו " והן " אמר " . מכל מקום , הבדל זה אינו חשוב לדיון במעורבות החכם בצדקה הקהילתית . 13 אם לא היה ביכולתו לספק יותר מעדשים , הביקורת כלפיו אינה ברורה . 14 בעת האחרונה עמדו חוקרים לא מעטים על האינטרקציה שבין חכמי בבל לנוצרים , ויש לשקול את האפשרות שהדבר בא לידי ביטוי גם בתחום הצדקה . 15 ראו , למשל , השר , המבנה החברתי , עמ ' ; 273 - 270 גודמן , מדינה וחברה , עמ ' . 122 - 121 נעשו החכמים פעילים יותר במנהיגות הקהילתית , במיוחד בתחום הצדקה . כך , למשל , גדליהו אלון טען שהשפעתם של החכמים בתחומי המנהיגות המקומית התחזקה לקראת סוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית . ראובן קימלמן סבר שבמאה השלישית פע...
אל הספר