כל דיון במקומם של החכמים במערכת הצדקה הקהילתית צריך להביא בחשבון את התפקיד שמילאו אנשי הדת הנוצרים בתחום הזה . חוקרים לא מעטים עמדו על מרכזיותם של הבישופים וממלאי תפקידים אחרים בכנסייה באיסוף צדקה ובחלוקתה , במיוחד החל מהמאה הרביעית . ריצ ' רד פין הסביר ש " צדקה ( alms ( הייתה האחריות והמתנה של הבישוף " , ושיכולתו של הבישוף לשכנע את חברי קהילתו לתרום הייתה חיונית להצלחת האיסוף . יוזמות צדקה היו אבן בוחן לסמכותו המוסרית , והוא היה נתון לביקורת על אופן החלוקה של הסיוע . פין מוסיף שבדרך כלל היה הבישוף מעורב בעצמו בחלוקה , ובאמצעותה יצר קשר של פטרונות ( יחסי פטרון - קליינט ) עם מקבלי הצדקה . פיטר בראון טען שבמאות הרביעית , החמישית והשישית שררה תמימות דעים בעולם הרומי והבתר - רומי בעניין תפקידו של הבישוף , והיה מוסכם שהחובה העיקרית שלו היא הדאגה לעניים . בראון הדגיש שהבישופים צברו כוח באמצעות תמיכתם 1 אני מודה לגרג גרדנר על הערותיו לנוסח מוקדם של פרק זה . 2 בנושא מעורבותם של החכמים במתן צדקה עסקו גם חנה וזאב ספראי במאמרם " תהליך השתלטותם של חכמים על מעמדות ציבוריים " , עמ ' . 273 - 267 3 פי...
אל הספר