כאמור , מדרש פסיקתא דרב כהנא נערך במאה החמישית ( כנראה סביב . ( 450 בתקופה זו כבר הייתה האימפריה הרומית נוצרית . נבדוק אפוא באיזו מידה מתכוון הדיון במדרש הזה , העוסק בצדקה שנותנים גויים , לצדקה נוצרית דווקא . המקור הראשון הרלוונטי מהפסיקתא מופיע בפרק העוסק ברוממות ובשפלות , בייחוד מתוך הנגדה בין ישראל לאומות העולם , ומופיע בו גם " עשו הרשע " , כאן כסמל לרומא . המדרש עוסק בצדקה שנותנים אומות 8 מויר , " ראה איך הם אוהבים איש את רעהו " , עמ ' . 227 9 פסיקתא דרב כהנא ב ב ( מהדורת מנדלבוים , עמ ' : ( 17 " ר ' יעקב בר יודא בשם ר ' יונתן דבית גוברין פתח : ' דרך עצל כמסוכת חדק ואורח ישרים סלולה ' ( משלי טו יט ) . ' דרך עצל ' , זה עשו הרשע . ' כמסוכת חדק ' , דהוא מדמיא להדא סירתא דאת מפשר לה מן הכא והיא מתעריא מן הכא . כן הוא עשו הרשע מתהפך , איית גלגולתך , דימוסייך ארנונך , העולם ומביא מגוון פרשנויות למשלי יד לד : " צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת " . בספר משלי משמעות המילה " צדקה " היא מעשים צודקים , צדיקות , ואילו המילה " חסד " מופיעה כאן " לא במשמעותה הרגילה , אלא במשמעות שלילית של קלון וחרפ...
אל הספר