מכמה מקורות עולה העמדה שכדי לתת מתנה צנועה ( מזון או פרוטה ) אין צורך להכיר את הפונה , אך אם מדובר במתנות נדיבות יותר ( לרוב , מהמשאבים הקהילתיים ) יש צורך בהיכרות עם המקבל . כלומר , יש לבחון מהו מצבו הכלכלי 20 ירושלמי פאה ח ז , כא ע " א . התפיסה שיש לתת למי שמבקש בלא דרישה וחקירה מופיעה גם בירושלמי מגילה א ג , ע ע " ב , בהלכה העוסקת במתנות לאביונים בפורים : " אין מדקדקין במצות פורים אלא כל מי שהוא פושט את ידו ליטול נותנין לו " . ואם הוא אכן זכאי לצדקה . כך , למשל , קובעת התוספתא : " תמחוי לכל אדם קופה לעניי אותה העיר " ( תוספתא פאה ד ט ) . אמנם התוספתא אינה מסבירה מדוע רק תושבי העיר מקבלים סיוע מהקופה , אך סביר שתושבי העיר , בניגוד לעניים הנודדים , היו מוכרים לממונים על חלוקת הצדקה מטעם הקהילה . בתוספתא פאה ד ח נאמר במפורש שביגוד ניתן רק לעני המוכר למחלק : אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שמן וקטנית שבת נותנין לו מזון שלש סעודות שמן וקטנית דג וירק במה דברים אמורים בזמן שאין מכירין אותו אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו ( תוספתא ...
אל הספר