על הפסיקה מעצם מהותה להתרחש במקום ציבורי , מכיוון שעל הנוכחים להכריז בפני הקהילה על תרומתם העתידית . כבר במקורות תנאיים נקשרת הפסיקה לבית הכנסת . כך אנו מוצאים שלדעת בית שמאי , " אין פוסקין צדקה לעניים בשבת בבית הכנסת " , ואילו בית הלל מתירים ( תוספתא שבת טז כב ) . בתוספתא הדנה באופן שבו האפוטרופוסים מנהלים את נכסי היתומים נקבע כי : " אין פוסקין עליהם צדקה לעניים בבית הכנסת " ( תרומות א י ; ראו גם תוספתא בבא בתרא ח יד ) . בירושלמי דמאי ג א , כג ע " ב מובאת ברייתא הדנה בדמי שביעית ובמעשר שני וקובעת כי " אין פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת " . גם המדרשים האמוראיים מתארים פסיקות בבית הכנסת ( אף כי אין זה המקום היחיד ) . עם זאת , חשוב לציין שהיו בפסיקה שני חלקים : בשלב הראשון הצהרה פומבית ובשלב השני איסוף של הכספים המובטחים . החלק המתרחש בבית הכנסת הוא ההכרזה , והחלק השני , המתרחש במועד מאוחר יותר , אין אנו יודעים היכן בדיוק התרחש , וייתכן שהגבאים באו לבתים לאסוף את התרומות המובטחות . רק במקור אמוראי אחד ( ויקרא רבה טז ה ) נאמר שחזן הכנסת אחראי לאיסוף הכספים .
אל הספר