בפרק זה הוצגו חמישה אפיקים לנתינה המוזכרים בספרות חז " ל . ראינו שהחכמים הרחיבו ופיתחו את הדרישה המקראית לתמוך בעניים : מתנות עניים ומעשר עני נדונו בפרטי פרטים , וכך גם מוסדות הצדקה הקהילתיים שלא נזכרו במקרא . אמנם אין בידנו די מידע על הקופה והתמחוי כדי לתאר בוודאות את ההיסטוריה שלהם ואת אופן תפקודם בפועל ביישובים השונים , אך אפשר לאתר במקורות כמה שלבים של התפתחות ומיסוד . ייתכן מאוד שספרות חז " ל מתארת מוסדות קהילתיים שצמחו במאות הראשונות בקהילות היהודיות בארץ ישראל ( ואולי מחוצה לה ) , מוסדות שלא הוקמו בידי החכמים , ולא היו זהים בכל מקום ומקום . מעניין לציין שהמשנה משלבת את הקופה והתמחוי במודל אחד הכולל את המתנות החקלאיות שהוזכרו בתורה . שילוב זה מעיד אולי שהמשנה ראתה במתנות עניים , במעשר עני , בקופה ובתמחוי מערכת אחת מדורגת שמטרתה למלא את דרישת המקרא לתמוך בעניים . הפסיקה , השיטה לגיוס כספים עבור העניים , אינה כלולה במודל המפורט במשנה פאה , אך היא מוזכרת במסכתות אחרות במשנה ובמקורות רבים נוספים , וגם בכתובות מבתי כנסת . שיטה זו מקורה כנראה בערים היווניות , אם כי שם הכסף לא יועד לעני...
אל הספר