אפיקי הצדקה שהוצגו בפרק זה מנומקים בצורות שונות . כך , למשל , מתנות עניים ומעשר עני מוצגים כדרישה אלוהית להקצות חלקים מהיבול לשכבות החלשות . האל הוא הבעלים האמתיים של הקרקע ולכן בעל הבית מחויב להקצות לעניים את החלקים שהאל קבע . המוסדות הקהילתיים מוצגים כיוזמה משותפת , וחברי הקהילה , אם אינם עניים בעצמם , מחויבים לתרום את חלקם . השיח החז " לי העוסק באפיקי הצדקה האלה נוטה להתמקד בהלכות ובאופן יישומן . במקומות מסויימים אנו רואים השוואה של מתן צדקה או של מתנות עניים להקרבת קורבנות , למשל , בספרא : [ ... ] שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה פאה ומעשר עני מעלין עליו כאילו בית מקדש קיים ומקריב קורבנותיו לתוכו . וכל מי שאינו מוציא לקט שכחה ופאה ומעשר עני מעלין עליו כאילו בית מקדש קיים ואינו מקריב קורבנותיו לתוכו ( ספרא אמור , פרשה י , פרק ג , דף קא טור ג ) . נוסף על מתנות עניים , מעשר עני והמוסדות הקהילתיים , אנו מוצאים גם מאמץ ניכר לעידוד הנתינה הפרטית , ובמיוחד לעידוד הסיוע לקבצנים . כך מוזכרת שוב ושוב בדרכים שונות התפיסה שהאל גומל למי שנותנים לעניים , לא פעם אגב הדגשה של העיקרון מידה כנגד מידה . המ...
אל הספר