הלכה למעשה

כפי שכבר ציינו , קבצנות רווחה בעולם היווני - רומי . סביר אפוא שיהודים תמכו בקבצנים לא פחות מלא - יהודים . בתקופת הבית השני ירושלים מתוארת כמרכז למקבצי נדבות . לקראת סוף תקופת הבית השני ובמאות שלאחר מכן נזכר בכמה מקורות יווניים - רומיים שבית הכנסת הוא מרכז תמיכה והתקבצות לקבצנים , במיוחד בתפוצות . קבצנים יהודים מוזכרים בכמה חיבורים רומיים . למשל , במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה , כאשר מארטיאליס מסביר מדוע הוא עוזב את רומא לעתים קרובות לטובת האזור הכפרי נומנטום ( Nomentum ) הוא מזכיר דברים לא נעימים המאפיינים את רומא , ובהם " הקבצן היהודי , שלמד מאמו לקבץ נדבות " . במאה הרביעית , כאשר ביקר הקיסר יוליאנוס את הפגאנים המזניחים את העניים , הוא קבע כי : " שום יהודי לא נצרך אי פעם לקבץ נדבות " ( יוליאנוס , האיגרת ה - 430 , 22 ד ) . למרות הצהרה זו , ספרות חז " ל הארץ - ישראלית מספקת עדות למצוקה הנמשכת של קבצנים ולניסיונות של החכמים לשכנע אנשים לתמוך בהם . 104 ירמיאס , ירושלים בזמנו של ישו , עמ ' . 130 - 128 105 לוי , עולמות נפגשים , עמ ' . 203 - 197 106 שטרן , כותבים יוונים ולטינים על יהד...  אל הספר