כלומר האחריות מוטלת על מי שאוחזים בתפקידי הנהגה בקהילה . הירושלמי מוסיף ושואל אם אין בכיס המינימום הנדרש - האם על הפרנסים ללוות כסף למטרה זו ? על פי התלמוד הבבלי , הכיס הוא " ארנקי של צדקה " ( כתובות ס "ז ע " א ) . במשנה מוזכרת כבדרך אגב אפשרות נוספת לגיוס הכספים לצורך השאת היתומים - הפסיקה . מכמה מקורות עולה שהייתה צפייה שהקהילה תציע סיוע כספי למי שאין בידו האמצעים הכספיים להינשא , מתוך תפיסה שנישואין הם צורך אנושי בסיסי ואף מצווה . המקורות מזכירים בייחוד יתומים , בהקשר זה , מי שאביהם נפטר . למשל , התוספתא מבססת את החיוב לאפשר ליתום להינשא בעזרת מדרש על הפסוק " די מחסרו אשר יחסר לו " ( דברים טו ח ) . המילה " לו " נדרשת כאן בעזרת פסוק אחר : " ויאמר ה ' אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו " ( בראשית ב יח ) : יתום שמבקש לישא שוכרין לו בית ומציעין לו מטה ואחר כך משיאין לו אשה . שנאמר " די מחסורו אשר יחסר לו " ( דברים טו ח ) . אפילו עבד אפילו סוס . " לו " זו אשה . שנאמר להלן " אעשה לו עזר כנגדו " [ ... ] ( תוספתא כתובות ו ח ) . התוספתא מזכירה שהקהילה שוכרת בשביל היתום בית ומיטה כ...
אל הספר