לפי מקורות חז " ל שמקורם בארץ ישראל , כל חבר בקהילה שאינו עני בעצמו חייב לתרום למערכת הצדקה הקהילתית . בתוספתא פאה ד י ( המופיעה למעלה ) 48 על יין מהתמחוי , ראו גרדנר , מקורות הצדקה המאורגנת , עמ ' . 97 - 95 49 התפיסה שלפיה קבלת התמיכה קשה לאדם מופיעה גם בנוסח הברכה בירושלמי ברכות ד ב , ז ע " ד : " ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם . ואל תמסור מזונותיו בידי בשר ודם שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה " . גבאי הצדקה מונחים לקבל את תרומת האיש העני רק אם הוא מעוניין לתת , אך עליהם להימנע מלחייב אותו לתרום . מכיוון שהדרישה להימנע מחיוב נאמרת במיוחד על העני , משתמע ממנה בעקיפין שגבאי הצדקה עשויים לחייב את חברי הקהילה האחרים לתרום , או שביכולתם לחייב אותם . התפיסה שהעני אינו חייב לתת צדקה עולה גם מהדברים המיוחסים לרבי שמעון בן יוחאי בירושלמי : ר ' שמעון בן יוחי אומר . גדול הוא כיבוד אב ואם שהעדיפו הק ' יותר מכיבודו . נאמר " כבד את אביך ואת אמך " ( שמות כ יב ) . ונאמר " כבד את י ' י מהונך " ( משלי ג ט ) . ממה את מכבדו [ משיחננך ] . מפריש לקט שכחה ופיאה . מפריש תרומה ומעשר ראשון ומעשר שיני ומעשר עני וחלה ....
אל הספר