אמוראים

כמו בעניין התנאים , אין תמימות דעים בין החוקרים בעניין מעמדם החברתי - כלכלי של אמוראי ארץ ישראל . חלק מהחוקרים אינם מבחינים בין תנאים לאמוראים . לפי גישה זו , לא חל שינוי דרמתי במעמדם של החכמים במעבר מהתקופה התנאית לתקופה האמוראית . כך , למשל , ביכלר טוען שבמאה השנייה והשלישית היו החכמים בארץ ישראל עניים . גילדס המל טוען שרוב החכמים בשלוש המאות הראשונות לספירה היו עשירים . אורבך והשר מחזיקים בעמדה שהמעמד החברתי - כלכלי של החכמים היה מגוון בלי להבחין בין תנאים לאמוראים . ישראל לוין הציע שמעט חכמים היו עשירים או עניים , ואילו הרוב המכריע היו " באמצע " : חכמים אחדים היו עשירים בשל עיסוקם במסחר או בחקלאות . עם אלה יש לציין את משפחת הנשיא ורבי אבהו . והיו חכמים עניים : על ר ' שמעון 44 ביכלר , המנהיגים הפוליטיים והחברתיים , עמ ' , 78 - 66 כותב : " The great poverty of the . teachers in Galilee in the second and third centuries has often been described " ויסוצקי , פעמוני זהב ורימונים , עמ ' , 134 דן בוויקרא רבה בלבד ( ולכן אינו מזכיר את התנאים , אלא את האמוראים בלבד ) ומחזיק אף הוא בדעה שהחכמ...  אל הספר