במקורות האמוראיים יש יותר פרטים ותיאורים של החכמים בהשוואה למקורות התנאיים . בתלמוד הירושלמי אפשר למצוא מסורות המתארות את מצבם החברתי - כלכלי של החכמים . סיפורים אלו מציגים מצבים מגוונים : עושר ועוני , הסתמכות על רווח מקרקעות , עבודה פיזית ושילוב של עבודה ולימוד תורה . כך , למשל , בסיפור המפורסם על הדחתו של רבן גמליאל מהנשיאות ( ירושלמי ברכות ד א , ז ע " ד ) מתואר שרבי יהושע היה עושה מחטים . כפי שנראה בהמשך הפרק , בירושלמי ( בבא מציעא ב ד , ח ע " ג ) הוזכר ששמעון בן שטח , שלפי התלמוד הירושלמי פעל בתקופתו של ינאי המלך החשמונאי ( 76 - 103 לפני הספירה ) , עבד עבודה פיזית בפשתן . אף כי אין לנו ביטחון שאלו היו משלוחי היד של שמעון בן שטח ורבי יהושע , תיאורים אלו מעידים שלפחות עבור הירושלמי היה אפשר לתאר חכמים חשובים כעובדים בחקלאות או כבעלי מלאכה פשוטים . סיפורים אלו אופייניים ליצירה האמוראית , המספקת , כאמור , מידע מפורט יותר על פרנסת החכמים ועל המעמד החברתי - כלכלי של התנאים והאמוראים כאחד .
אל הספר