עדות המקורות התנאיים

אף על פי שאפשר למצוא אזכורים למקצועות שבהם עסקו התנאים וללמוד על מעמדם החברתי - כלכלי , הן ממקורות תנאיים הן ממקורות אמוראיים , חוקרים העירו שהמקורות התנאיים מספקים הרבה פחות מידע ישיר על חכמים מסוימים . שעיה כהן משתמש בשתיקה היחסית של המקורות התנאיים כדי לבסס את טענתו שהחכמים היו עשירים : לא סביר שכל התנאים היו בעלי אדמות משגשגים , אך מלבד מקור אחד , אין אף מסמך תנאי המייחס עוני למי מחכמי המאה השנייה . התנאים הכירו עשרות אומנויות , אך כמה מהתנאים עצמם היו אומנים ופועלים ? כמה מהיהודים הקבורים ביפו הונצחו כ - א ' האופה , ב ' הרוכל , ג ' מוכר הפשתן , אך ספרות חז " ל , הן התנאית הן האמוראית , רק לעתים נדירות מעניקה כינויים כאלה לתנאים . אכן , בדרך כלל החכמים מופיעים בשם אביהם , ורק לעתים רחוקות אפשר 16 על מתודולוגיה זו ראו פרידמן , " לאגדה ההיסטורית בתלמוד הבבלי " ; פרידמן , " מקבילות של עריכה " . על הבעייתיות שבשימוש בתלמוד הבבלי לחקר ארץ ישראל וההשקפה העקרונית שיש להבחין בין התלמוד הבבלי למקורות הארץ - ישראליים , ראו אפרון , חקרי התקופה החשמונאית , עמ ' . 147 - 143 ראו גם מוסקוביץ , " ...  אל הספר