ראינו עד כה שמקורות ארץ ישראל והתלמוד הבבלי מסבירים אחרת עוני של יחידים . אף ששניהם מצטטים את המקורות התנאיים המעטים הקושרים בין חטאים לבין עוני ואף מדגישים אותם , במקורות אמוראיים מארץ ישראל , כמו ברוב המקורות התנאיים , אין פירוט של חטאים הקשורים לעוני , מלבד החטאים שבתחום הצדקה , על פי העיקרון מידה כנגד מידה , " במידה שאדם מודד בה מודדין לו " . בירושלמי ובוויקרא רבה נוסף על העמדה הקושרת בין התנהלות לא מוסרית למצב כלכלי קשה , מובאת העמדה של בר קפרא שאין שום דרך להתחמק מהעוני , ולכן אין לאדם אחריות להיותו עני . גם בתלמוד הבבלי מופיעות עמדות שלפיהן אדם אינו אחראי לעוניו , אך כאן מוסבר שמקור העוני ביום הלידה , במזל אסטרולוגי או בגזירה קדומה של האל ( עוד לפני הלידה ) . כלומר , יש מי שיצליחו להימנע מעוני , אך הדבר אינו תלוי בהם אלא נגזר מראש . לעומת עמדת המקורות הארץ - ישראליים , מקורות רבים בתלמוד הבבלי קושרים בין עוני של 77 מרגליות , אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים , עמ ' . 140 78 גם עמדות אלו מצוטטות בשם אמוראים ארץ - ישראליים , אבל אין להם מקבילה בספרות הארץ - ישראלית . על אסטרולוגיה...
אל הספר