שלא כמו הירושלמי , התלמוד הבבלי אינו מסתפק בקישור כללי בין חטאים לעוני , או בקישור בין עוני להתנהלות לא מוסרית בתחום הצדקה , אלא מייחס את העוני לשורה ארוכה של חטאים והתנהגויות . כך , למשל , בבבלי שבת אנו מוצאים : אמ ' ר ' אמי ואמרי לה במתניתא תנא : שלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות ואלו הן המשתין מים בפני מטתו ערום והמזלזל בנטילת ידים ומי שאשתו מקללתו בפניו ( בבלי שבת סב ע " ב ) . מקור זה מוצג בתלמוד הבבלי כציטוט מפיו של ר ' אמי שפעל בארץ ישראל 44 קשה לקבוע את זמנם של חלקים ד ו - ה . דוד הלבני , שמא פרידמן וחוקרים נוספים ההולכים בעקבותיהם מאחרים את רובד הסתם ביחס לאמוראים . במקרה כזה ייתכן שהמצב הכלכלי - חברתי של תלמידי החכמים בזמנם של מי שהוסיפו את ההערות האלה היה שונה מהמצב בתקופתו של רב יוסף . מתוך הספרות הרבה שנכתבה בנושא , ראו פרידמן , " אל תתמה על הוספה שנזכר בה שם אמורא " , עמ ' , 144 - 101 והשוו ירחמיאל ברודי , " תרומת הירושלמי לתיארוך ' סתם התלמוד "' , עמ ' . 37 - 27 45 המילה " דברים " נעדרת מכתב יד מינכן אך מצויה ברוב כתבי היד . מלבד מילה זו , הנוסח על פי כתב יד מינכן . 95...
אל הספר