בספרות חז " ל שמקורה בארץ ישראל המילה הארמית העיקרית לעני היא " מסכן " ( וברבים " מסכנין " או " מיסכניא " ) . לדוגמה : אבא בר בא יהב לשמואל בריה פריטין דפלג למיסכיניא . נפק ואשכח חד מסכן אכל קופד ושתי חמר ( ירושלמי פאה ח ט , כא ע " ב ) . תרגום : אבא בר [ א ] בא נתן לבנו שמואל כסף לחלק לעניים . יצא ומצא עני אחד אוכל בשר ושותה יין . המילה " מסכן " היא , כמובן , גם מילה עברית . עם זאת , בתנ " ך " מסכן " במשמעות איש עני מופיע אך ורק בקהלת ( ד יג ; ט טו - טז ) . המילה מופיעה גם בספר בן סירא ( ל יד ) . אם כך , בספרות חז " ל מארץ ישראל המילה " מסכן " מופיעה בעיקר בחלקים הארמיים ( ובעברית , כאמור , המילה " עני " היא הרווחת ) . בתלמוד הבבלי המילים הרווחות הן " עניא " לאיש עני ו " עניותא " לעוני . לדוגמה : היינו דאמרי אינשי : בתר עניא אזלא עניותא ( בבלי בבא קמא צב ע " א ; בבא בתרא קעד ע " ב ; ערכין כג ע " א ; חולין קה ע " ב ) תרגום : זה מה שאומרים האנשים : לאחר העני הולכת העניות . המילים " עניא " ו " עניותא " נעדרות מספרות חז " ל שמקורה בארץ ישראל , ובה כאמור המילה היא " מסכן " . כמה סיפורים במק...
אל הספר